יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
בוטוקס ומילוי קמטים: איך בוחרים רופא ומרפאה ומה חשוב לשאול לפני הטיפולפוטרתם מהעבודה? שימוע, הודעה מוקדמת, פיצויים וכל הזכויות שחשוב לבדוקניקוי ספות ושטיחים: מתי זה הכרחי, אילו שיטות קיימות ואיך בוחרים איש מקצועהסעה לאירוע או לטיול קבוצתי: איך מזמינים אוטובוס או מיניבוס נכוןתקציב המדינה בישראל: איך הוא נבנה, מי מאשר ולמה זה משפיע על כולנודירה בהנחה: המדריך המלא להגרלות הדיור הממשלתיותעולים לכיתה א': איך מכינים את הילד ואת עצמכם למעבר הגדולאחריות על מוצרים: מה מגיע לכם כשמכשיר מתקלקל ואיך לא ליפול בפחקרן פנסיה: איך בוחרים נכון ולמה דמי הניהול חשובים כל כךאוניברסיטה או מכללה: איך בוחרים מוסד ותואר ראשון שמתאימים לכםבוטוקס ומילוי קמטים: איך בוחרים רופא ומרפאה ומה חשוב לשאול לפני הטיפולפוטרתם מהעבודה? שימוע, הודעה מוקדמת, פיצויים וכל הזכויות שחשוב לבדוקניקוי ספות ושטיחים: מתי זה הכרחי, אילו שיטות קיימות ואיך בוחרים איש מקצועהסעה לאירוע או לטיול קבוצתי: איך מזמינים אוטובוס או מיניבוס נכוןתקציב המדינה בישראל: איך הוא נבנה, מי מאשר ולמה זה משפיע על כולנודירה בהנחה: המדריך המלא להגרלות הדיור הממשלתיותעולים לכיתה א': איך מכינים את הילד ואת עצמכם למעבר הגדולאחריות על מוצרים: מה מגיע לכם כשמכשיר מתקלקל ואיך לא ליפול בפחקרן פנסיה: איך בוחרים נכון ולמה דמי הניהול חשובים כל כךאוניברסיטה או מכללה: איך בוחרים מוסד ותואר ראשון שמתאימים לכם

זכויות המטופל בישראל: הסכמה מדעת, עיון בתיק הרפואי וחוות דעת שנייה

חוק זכויות החולה מעניק לכל מטופל זכויות ברורות – מידע, הסכמה, פרטיות וגישה לתיק הרפואי. כך משתמשים בהן נכון ומתי כדאי לבקש חוות דעת שנייה.

מאת נועה ברקוביץ · 27.6.2026 · 4 דקות קריאה
זכויות המטופל בישראל: הסכמה מדעת, עיון בתיק הרפואי וחוות דעת שנייה

מי שנמצא מול אבחנה רפואית מורכבת, ניתוח מתוכנן או טיפול ממושך, מרגיש לא פעם חסר אונים מול המערכת. אבל לחוק בישראל יש מה להגיד על כך: חוק זכויות החולה מגדיר את מערכת היחסים בין המטופל לבין הצוות הרפואי, ומעניק למטופל זכויות ממשיות לקבל מידע, להחליט על הטיפול, לשמור על פרטיותו ולקבל לידיו את המסמכים הרפואיים. הכרת הזכויות האלה עוזרת לקבל טיפול טוב יותר ולהשתתף באופן פעיל בהחלטות.

הזכות לטיפול ולכבוד

החוק קובע כי כל אדם הזקוק לטיפול רפואי זכאי לקבל אותו בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים, ללא אפליה על רקע דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או נטייה מינית. במצב חירום רפואי, אדם זכאי לטיפול דחוף ללא התניה כלשהי, כולל ללא תשלום מראש.

לצד זה, המטופל זכאי לשמירה על כבודו ועל פרטיותו בכל שלבי הטיפול. המשמעות המעשית היא, למשל, בדיקה בחדר סגור, שמירה על צנעת הפרט בשיחות על מצבו, וזכות לבקש שאדם קרוב יהיה נוכח בזמן הבדיקה. מטופל רשאי גם לדעת את שמו ותפקידו של כל מי שמטפל בו.

הסכמה מדעת

אחד העקרונות המרכזיים בחוק הוא שאין לתת טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל. כדי שההסכמה תהיה מדעת, הרופא צריך למסור למטופל מידע מספק: האבחנה, מהות הטיפול המוצע, מטרתו, הסיכויים והסיכונים, תופעות הלוואי האפשריות, וגם טיפולים חלופיים ומה צפוי אם לא יטופל כלל.

בטיפולים מסוימים, כמו ניתוחים, צנתורים או טיפולים כימותרפיים, ההסכמה צריכה להיות בכתב. מטופל רשאי לבקש זמן לחשוב, להתייעץ עם בני משפחה או לקבל מידע נוסף לפני שהוא חותם. אל תחששו לשאול שאלות: הבנה טובה של הטיפול היא חלק בלתי נפרד מהטיפול עצמו.

  • מה האבחנה ומה הטיפול המוצע?
  • מה הסיכויים, הסיכונים ותופעות הלוואי?
  • אילו חלופות קיימות?
  • מה צפוי אם לא אטופל כלל?

הזכות לעיין בתיק הרפואי

לכל מטופל יש זכות לקבל מידע מהרשומה הרפואית שלו, כולל העתק של המסמכים. בקופות החולים ובבתי החולים ניתן כיום לצפות בחלק גדול מהמסמכים באזור האישי באתר או באפליקציה, ואפשר גם לבקש העתק מלא של התיק. ייתכן שתיגבה עלות סמלית על צילום, אבל המידע עצמו שייך למטופל.

הזכות הזו חשובה במיוחד כאשר מבקשים חוות דעת שנייה, עוברים לרופא אחר או מתכוננים לוועדה רפואית בביטוח הלאומי או בחברת ביטוח. במקרים חריגים בלבד, כשהמידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו של המטופל, רשאי הרופא לעכב חלק מהמידע, ואז העניין נבחן על ידי ועדת אתיקה.

חוות דעת שנייה: מתי ואיך

בקשת חוות דעת שנייה היא זכות לגיטימית ואינה פוגעת ברופא המטפל. היא מומלצת במיוחד לפני ניתוח שאינו דחוף, באבחנה של מחלה קשה, כשיש כמה אפשרויות טיפול או כשהמטופל אינו בטוח בהמלצה. במקרים רבים חוות הדעת השנייה מאששת את הראשונה, וזה כשלעצמו מעניק שקט נפשי.

אפשר לקבל חוות דעת שנייה במסגרת קופת החולים, לעיתים בהפניה לרופא מומחה אחר או למרפאה בבית חולים. גם הביטוחים המשלימים של הקופות והביטוחים הפרטיים כוללים בדרך כלל כיסוי להתייעצות עם מומחה. כדאי להביא לפגישה את כל המסמכים והבדיקות, כדי לא לחזור על בדיקות מיותרות.

סודיות רפואית

החוק מחייב את הצוות הרפואי לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל. מסירת מידע לאחרים, כולל בני משפחה, מעסיקים או חברות ביטוח, מותרת רק בהסכמת המטופל או במקרים שהחוק מתיר במפורש, כמו חובת דיווח במחלות מסוימות או צורך בטיפול רפואי משותף.

כאשר חותמים על ויתור סודיות, למשל לחברת ביטוח, כדאי לקרוא היטב מה בדיוק מתירים ולתקופה של כמה זמן. אפשר להגביל את הוויתור לתקופה או לנושא מסוים.

מינוי מיופה כוח לענייני בריאות

אדם רשאי למנות מראש מיופה כוח שיקבל החלטות רפואיות בשמו במקרה שלא יוכל להחליט בעצמו, למשל בשל מחלה קשה או אובדן הכרה. ייפוי כוח מתמשך, שנחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך, מאפשר לקבוע מראש מי יחליט ואילו העדפות יש לכבד. גם הנחיות רפואיות מקדימות הן כלי חשוב, במיוחד לאנשים מבוגרים או לחולים במחלות כרוניות.

איך מתכוננים לפגישה עם רופא

הזכויות שבחוק מקבלות משמעות רק כשמשתמשים בהן בפועל, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להגיע מוכנים. לפני פגישה חשובה כדאי לרשום את השאלות מראש, להביא רשימה מעודכנת של התרופות הקבועות ושל סיכומי בדיקות קודמות, ולתאר את התסמינים בסדר כרונולוגי. כשמגיעים עם בן משפחה או חבר, קל יותר לזכור מה נאמר ולשאול שאלות המשך.

אם הרופא משתמש במונחים לא מובנים, מותר לבקש הסבר בשפה פשוטה. אפשר גם לבקש סיכום ביקור כתוב, ובמקרים רבים לקבל אותו מיד באזור האישי. מטופלים שאינם שולטים בעברית זכאים במוסדות רבים לשירותי תרגום, וכדאי לבקש זאת מראש.

למי פונים כשהזכויות נפגעות

בכל בית חולים וקופת חולים פועל נציב קבילות או ממונה על זכויות המטופלים, שתפקידו לסייע למטופלים ולטפל בתלונות. אם הפנייה אליו לא פתרה את הבעיה, אפשר לפנות לנציבות קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. במקרים של רשלנות רפואית או נזק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

הכרת זכויות המטופל אינה נועדה ליצור עימות עם הצוות הרפואי, אלא לבנות שיתוף פעולה. מטופל שמבין את מצבו, שואל שאלות ומשתתף בהחלטות מקבל בדרך כלל טיפול מותאם יותר ומרגיש בטוח יותר. וכמובן, כל החלטה רפואית צריכה להתקבל בהתייעצות עם רופא.

עוד בבריאות